<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' עגלה ערופה פ"א</h1>
<h2>דף מד:</h2>
אם נמצא הרוג נופל בארץ ולא נודע מי הכהו יוצאין זקנים מבית דין הגדול שבירושלים, שנאמר [דברים כ"א], ויצאו זקניך. ומודדין בדקדוק ממנו מחו' הערים שסביבות החלל. ומצוה למדוד אפילו מעיר קרובה בודאי אע"פ שידוע שקרובה. ולא מודדין רק לעיר שיש בה בית דין של כ"ג, ולא לירושלים שלא נתחלקה. וכ' [שם], נותן לך. נמצא קרוב לירושלים או לעיר שאין בה בית דין מניחין אותה ומודדין שאר העירות. נמצא סמוך לספר או לעיר שיש בה גוים אין מודדין כלל, שהרי זה בחזקת שהרגוהו גוים.
<h2>דף מה.</h2>
נמצאו מתים רבים זה בצד זה מודדין (לכל) [מ]חוטמו של [כל] אחד מהן, אם היתה העיר אחת קרובה לכלם מביאה בשביל כלם. נמצאו זה על גב זה מודדין מהעליון כמות שהן מונחין.
<h2>דף מה:</h2>
נאמר [דברים כ"א] חלל. פרט (לחלוק) [לחנוק] ומפרפר. באדמה, ולא טמון בגל. נופל, ולא (גלוי) [תלוי] באילן. בשדה, ולא צף על המים. ולא נודע מי הכהו, הא נודע לא היו עורפין.
אין הקרובה מביאה אם לא מניין עמה כמניין עם הרחוקה, שאם עם רחוקה מרובין הולכין אחר הרוב. נמצא הרוב בשוה לשתי עיירות יביאו עגלה אחת בשתפות ויתנו ויאמרו, אם זו היא הקרובה הרי היא שלהם ואלו נותנין להם חלקם במתנה. וכן יאמרו לאחרת, שאי איפשר לצמצם ואפילו בידי אדם.
נודעה עיר הקרובה קוברין ההרוג במקומו. נמצא הגוף במקום אחד וראשו במקום אחר מוליכין הגוף אצל הראש. וחוזרין זקני ירושלים למקומן ובית דין של אותה העיר מביאין עגלת בקר משל אנשי אותה העיר ומורידין אותה אל נחל השוטף בחזקה, וזהו איתן [דברים כ"א]. ועורפין אותה בקופיץ מאחריה ובית דין של אותה העיר עם כל זקני העיר, אפילו הן מאה, רוחצים ידיהם שם במקום עריפתה של עגלה ואו' שם בתוך הנחל בלשון הקדש, ידינו לא שפכה [את] הדם הזה ועינינו לא ראו. כלו', [שלא] (ש)בא לידינו הנהרג הזה ופטרנוהו בלא מזונות, ולא ראינוהו ולא הנחנוהו בלא לויה. והכהנים אומרים בלשון הקדש, כפר לעמך ישראל. והולכין להן והק' מכפר להן, שנאמר, ו[נ]כפר להם.
<h2>דף מז.</h2>
עד אחד אומר, ראיתי ההורג, ועד אחד הכחישו ואמר, לא ראיתה, עורפין אם באו שניהם כאחת, אבל באו זה אחר זה אין עורפין, שהרי משהעיד הראשון נאמן כשנים לעניין זה. שנים הכחישוהו ואמרו, לא ראית, כשתי עדיות המכחישות ועורפין. אשה אומרת, ראיתי, ואשה אחרת מכחשתה, בין באו שתיהן כאחת בין באו זו אחר זו עורפין. שנים אומרים, ראינו, ואחד אומר לא ראיתם [אין עורפין]. אחד אומר, ראיתי, ושנים, לא ראית, עורפין. [עד] אומר, ראיתי, ושתי נשים או פסולים אומרים, לא ראית, אין עורפין. שתי נשים או פסולין אומרים, ראינו, ועד מכחישן, עורפין, שאפילו מאה פסולין ועד מכחישן הוי כאחד ואחד. שלש נשים ופסולין אומרים, ראינו, וארבע נשים ופסולין מכחישן, עורפין, דבפסולין הלך אחר (ה)רוב מניין.
<h2>דף מז:</h2>
אפילו ראה ההורג עד אחד ואפילו עבד ואשה ופסול (בעתירה) [בעבירה] לא היו עורפין. לפיכך משרבו הרוצחים בגלוי בטלה עגלה ערופה.
